רון צרפתי נולדה ב-10.6.2001 בכפר סבא, אחות בכורה לרז ובר וביתם של לימור וארז. בילדותה למדה בבית הספר היסודי ע"ש דוד רמז, ובהמשך בתיכון "בית חינוך ע"ש הרצוג" בכיתה מדעית ובמגמת דיפלומטיה. רון סיימה את לימודיה בהצטיינות יתרה וקיבלה תעודה ממנכ"ל משרד החינוך. גם בתחום הספורט תמיד חתרה למצוינות וייצגה את בית הספר בתחרויות לאורך השנים, רון תמיד אהבה לרקוד, את כל הסגנונות, אך לבסוף החליטה שהיא חברת מתמקצעת בהיפ-הופ, ושם התחרתה בתחרויות בארץ ובחו"ל. בכיתה י"ב, רון הצטרפה לחמש אצבעות וגם שם הייתה בולטת ומובילה, סוחפת, כמו שהייתה בכל מקום שהגיעה אליו
ב22.4.20 רון התגייסה לצבא, בתחילת שירותה הייתה במערך הל"א (לוחמה אלקטרונית), ובהמשך עשתה תקופת שירות בחמ"ל עין שמר. רון בלטה במסירותה ובכושר מנהיגות, סחפה אחריה חיילים ואנשים מעצם היותה היא, בעקבות זאת, היא יצאה לקורס קצינים, שאחריו שירתה כקצינת אבטחה ביב"א 506, יחידת הבקרה האווירית הצפונית בהר מירון. רון הייתה מפקדת חמה, ערכית ואכפתית, שזכתה להערכה מצד פקודיה ומפקדיה, כינתה את חייליה "הילדים שלי" ומצידם זכתה להערכה והערצה רבה. אחד הסיפור שמשקפים את המפקדת שהייתה, הוא שבאחד הימים לחיילים שלה לא היה מה לאכול, והיא קפצה עם הרכב שלה וירדה מהבסיס לקנות להם סמבוסקים ואוכל כדי שלא יהיו רעבים. פעולה זאת היא כמובן הפרת פקודה ובעקבותיה השאירו את רון שבת, אך לא היה לה אכפת, העיקר שלחיילים שלה יהיה מה לאכול, כאות תודה, חייליה נשארו איתה באותה שבת.
רון נרצחה במסיבת הנובה. היא נסעה עם חבריה הטובים גיא גלבוע דלל, אביתר דוד ועידן בן זוגה. בין רון ללימור אימה, היה הסכם קבוע שבמסיבות מסוג כזה כל שעתיים רון שולחת הודעה "סימן חיים", שלימור לא תדאג והמשפחה ידעו שהם בסדר. במשך כל הלילה, רון המשיכה ושלחה לאמא את ה"סימן חיים" בשלב מסויים באותו בוקר ארור, הם יצאו עם הרכב לכיוון היציאה מהסיבה, הזהירו אותם לא לנסוע לכביש 232, אז החברים התפצלו, רון ועידן נשארו וגיא ואביתר רצו למקום אחר, ומשם נחטפו. בשעה 8:46, הייתה השיחה האחרונה של רון ולימור. רון הייתה ילדה חיובית ואנרגטית, לימור מספרת שהיא לא הייתה נשמעת לחוצה ובהיסטריה מסוימת אבל כן הייתה נשמעת שונה, מפוחדת ושקטה יותר, ומשם נותק הקשר,. אחרי חיפושים שני ימי חיפושים שלמים של אי ודאות ודאגה, הגיעה הדפיקה בדלת לבית משפחת צרפתי באזור השעה 1:00 בלילה בין שני לשלישי.

רון תמיד הייתה מוקפת באנשים, הייתה לה את היכולת להתחבר לכולם, גם לשונים ממנה. חבריה מספרים שברגע שרון הייתה נכנסת לחדר כולם היו יודעים שרון צרפתי בחדר, ידעה לסחוף אחריה, במעשים, בדיבורים, בעצם נוכחותה.

רון הייתה מצטיינת בכל תחום בו עסקה, בלימודים, בריקוד, בספורט, תמיד התנסתה ולא פחדה לתת את כל כולה בשביל מה שחשוב לה, משפחתה מספרת, שתמיד היו צוחקים עליה "מתי תצאי כבר לפנסיה?", מרוב שהייתה עסוקה ופעילה, ובכל תחום הייתה פשוט 100% ידעה לשלב הכל מהכל, מסיבות, בילויים, חברים, וגם לימודים בהצטיינות יתרה

בחרנו להגדיר את התכונה הזאת כ"אור", כי כך רון הייתה, קרן אור, פיית מדבר שמפיצה חיובית, אופטימיות, אנרגיה טהורה, החיוך הגדול שלה גרם לאנשים להידבק אליה ולהדביק את כל הסביבה שלה, בן אדם של אנשים, של אהבה, מלאת רגש.

רון תמיד עמדה על שלה, לא משנה מול מי או באיזו סיטואציה, עמדה על הערכים והעקרונות שלה, ילדה תחרותית עם אש בעיניים, אך ידעה לעצור שצריך אם הדברים חצו גבולות שעלו על העקרונות והערכים שלה, באחת מתחרויות הספורט, אחת ממתחרותיה נפלה, ולמרות שהייתה הכי תחרותית ושאפה למצוינות, רון עצרה, עזרה לה לקום ונסעה איתה לבית חולים, לא עזבה אותה לרגע.

"אני מאמינה שצוות שעובד על בסיס רעות יכול להגיע להישגים גבוהים יותר" כך כתבה רון בערכים המובילים אותה כמפקדת, האמינה שעליה לחנך את פקודיה לאהבת האחר וקבלתו תוך הצפת היתרונות שזה נותן וכמה שזה יכול לשנות בן אדם. "אדם שאוהב את האחר הוא אדם איכותי, פתוח ומכיל יותר"