fbpx

רס״ל

נועם ברזילי ז״ל

נפל בקרב ביום כ"ט באלול תשפ"ד (2.10.2024). בן עשרים ושתיים בנופלו.
"למדתי שאין קיצורי דרך בחיים, ושאפשר להצליח רק דרך עבודה קשה והרבה מאוד כח רצון"

השיר של נועם

כמה מתוק - יסמין מועלם

שורשים וערכים

נועם נולד בצור הדסה, ומגיל 4 גדל בכוכב יאיר, בנם של זוהר ואמיר ואח לניצן, עומר ועדי. היה פעיל מאוד בתנועת הצופים בשבט צור מכיתה ד׳ ועד י״ב. מכיתה ה' ביסודי ועד כיתה י' בתיכון, נועם היה הקפטן של נבחרת הכדורסל של אליצור כוכב יאיר, שם קבוצת הכדורסל נקראת כיום על שמו - אליצור ברזי. בכיתה י' הצטרף נועם לקבוצת הנוער של התנועה החברתית-חינוכית "חמש אצבעות" בכוכב יאיר, הדוגלת בחינוך למנהיגות, ערכים ומצויינות דרך ספורט. לאחר סיום התיכון דחה את גיוסו בשנה לטובת שנת שירות בפנימייה השיקומית־טיפולית "תל ברוך" בתל אביב, שם פעל במסירות ובהתנדבות עם קבוצת המתבגרים המאתגרת בפנימיה.בהתחלה היה לנועם מאוד קשה בשנת שירות, ושנת שירות ממש הפכה אותו להיות בן אדם יותר טוב. בקומונה נוצרה קבוצת מאוד חזקה שעד היום שומרת על קשר הדוק וחם עם המשפחה.

שירות צבאי

בדצמבר 2021 התגייס ליחידת אגוז בחטיבת הקומנדו. לאחר סיום המסלול שירת כסמל מחלקה ובהמשך גם כמפקד צוות (כאשר המפק"צ נכנס לניתוח חירום ונעדר 6 שבועות). נועם היה מפקד אהוב ומוערך מאוד על לוחמיו. במהלך מלחמת חרבות ברזל השתתף באין ספור סבבי לחימה ברצועת עזה ובשני מבצעים חשאיים בלבנון, שהיוו הכנה למלחמת "חיצי הצפון" אליה יצא צה״ל ב 1 לאוקטובר 2024

נפילה

בפעילותו האחרונה השתתף בתמרון הקרקעי בלבנון - "חיצי הצפון", שמטרתו השבת הביטחון לתושבי הצפון. נועם נהרג בדרום לבנון בכפר אל עודייסה בערב ראש השנה 2024, במהלך התקלות בדרכו לסייע לחבריו בקרב קשה שבו נפלו חמישה לוחמים נוספים: ארבעה (שני קצינים ושני לוחמים) מיחידת אגוז וקצין מיהלום.

קווי דמותו

אהבה לספורט ומנהיגות

נועם אהב ספורט מגיל צעיר. הוא שיחק כדורסל באליצור כוכב יאיר, היה אוהד מושבע של מכבי תל אביב, בכיתה י׳ הצטרף לתנועת "חמש אצבעות", העוסקת בחינוך למנהיגות, ערכים ומצויינות דרך ספורט, והיה בה פעיל מאוד. "בחמש בשבילו", נועם מדבר על הגישה הווינרית שלו שקיבל בחמש. נועם תמיד היה לוקח את האחריות עליו, גם במשחקים שהפסידו בכדורסל. בקבוצת הכדורסל של נועם שיחקו איתו דתיים, נועם דאג לחבר אותם גם לחמש אצבעות, וכך נוצר חיבור עוצמתי בין הצעירים של הקהילה החילונית וצעירים של הקהילה הדתית-לאומית. הייתה לו הרבה השפעה על החיבור הזה, שמאז רק הלך והתרחב.

לעשות הכל עד הסוף

בצוות שלו בצבא קראו לו "מצפן מוסרי" היה לו קול פנימי מאוד חזק של חוסן, ערכים ומצויינות, והוא מאוד האמין בגישה של לעשות הכל כמו שצריך עד הסוף. אחרי חודשיים שהם היו בעזה החברים שלו מספרים שנועם תמיד נשאר בסטנדרטים המבצעיים הכי גבוהים ולא נתן לתנאים שם להוריד אותו.

לב זהב

אמיר, אבא שלו, מספר עד כמה הוא היה אוהב אדם וכמה אלפי מערכות יחסים וקשרים היו לו בכל רחבי הארץ: עם חניכי חמש אצבעות, עם חניכי תנועת הצופים (מעליו ומתחתיו), עם מתנדבים לשנות שירות (מעליו ומתחתיו), ועם חברים רבים מיחידות מיוחדות בצה"ל. תל ברוך- פנימייה מא-יב, נועם התעקש על הקבוצה הבוגרת (הקבוצה הכי מאתגרת ו"מורדת") נועם השתמש בספורט ובמשחקים כדאי להעביר לחניכים בצורה הכי טובה. על אחד החניכים של נועם בקבוצה הבוגרת של נועם, אוהד הפועל תל אביב מושבע, הייתה השפעה מאוד גדולה עליו ואפילו גרם לו להפוך לסובלני כלפי אוהדים של קבוצות אחרות, אפילו של אוהדי מכבי תל אביב "השנואים".

נועם והתפוחים הירוקים

נועם ממש אהב תפוחים כבר מגיל שנתיים, וספציפית הוא היה חולה על תפוחים ירוקים. תמיד האוטו המשפחתי הגדול היה אפוף בריח של תפוח שעבר זמנו, בגלל שאריות של איזו ליבה של תפוח ירוק שנועם דחף בין המושבים. הוא היה מכרסם אותם עד הסוף. לכל מסגרת שהלך בחיים – בשנת השירות, בצבא (אפילו תוך כדי לחימה ברצועת עזה) תמיד היינו שולחים איתו תפוחים ירוקים בשקיות ענקיות (וגם עוגיות וממתקים אחרים בשביל החברים, רק שלא יגעו לו בתפוחים). זה היה כל כך חריג בנוף, שכמעט כל הספד בלוויה שלו הזכיר תפוחים ירוקים, וחברים שלו אפילו הביאו תפוחים ירוקים להניח על הקבר בין הפרחים. "התפוחים של ברזי" – קמפיין מרגש ביחד עם תפוחי פרי בראשית – “התפוחים של ברזי” כל התפוחים הירוקים של בראשית שנמכרים לקראת החג יעוטרו במדבקות המספרות על נועם, ככה שכל מי שיקנה תפוחים כדי לטבול אותם בדבש בערב ראש השנה ישמע על נועם. אנחנו בטוחים שאם נועם היה שומע שבכל הארץ אוכלים תפוחים ירוקים עם השם שלו בשולחן החג, הוא היה מתרגש מזה מאוד. בשנה שעברה, פרי בראשית הקדישה 350,000 תפוחים ירוקים למפעל "התפוחים של ברזי", והקמפיין שהשיקה המשפחה זכה ל 700,000 צפיות. הכוונה היא להגדיל עוד יותר את המפעל השנה ובשנים שיבואו.

המורשת של נועם

"למדתי שאין קיצורי דרך בחיים, ושאפשר להצליח רק דרך עבודה קשה והרבה מאוד כח רצון"