fbpx

סמל

ליאור סימינוביץ ז״ל

נפל בקרב ביום כ”ה בחשון תשפ”ב (31.10.2023). בן 19 בנופלו.
"לקחת הכל בקלות, כי הכל עובר בסוף וצריך להסתכל הלאה. לא לוותר, גם אם קשה, על משהו שאני רוצה לעשות."

השיר של ליאור

רגיעה איתך - לומדים אהבה

שורשים וערכים

ליאור נולד ב-21 במרץ 2004 בהרצליה, בנם של יפית וירון סימינוביץ ואח בכור לעמרי. הוא גדל בהרצליה ולמד בבית הספר היסודי ״יוחנני״ ובחטיבת ביניים ״רעות״. בתיכון ״היובל״ למד בכיתה למצוינות מדעית (נחשון) והרחיב למגמות פיזיקה ומערכות מידע. ליאור היה ספורטיבי מאוד. בילדותו השתתף בחוג התעמלות ובהמשך התאמן בג'ודו וזכה במקום שני באליפות ישראל לבני גילו. לאחר מכן עבר לכדורגל, אהבת חייו. הוא שיחק במשך שלוש שנים בהפועל הרצליה והיה אוהד של באיירן מינכן. בכיתה י״ב הצטרף לתנועת חמש אצבעות של קבוצת הרצליה ואף שכנע את אחיו עמרי להצטרף לקבוצה.

שירות צבאי

בזכות כישוריו והישגיו הגבוהים בלימודים, ליאור קיבל הזדמנות לבחור בחיל מודיעין, אך העדיף לשרת בשירות קרבי. ב-15.8.2022 הוא התגייס לגדוד צבר בחטיבת גבעתי ושימש כמקלען נמ"ר (אחראי על הפעלת המקלע המותקן על ראש נגמ"ש המרכבה). ליאור היה חייל מצטיין בחטיבה, ובלט במסירותו לשירות ולחבריו. חיילים שהיו עימו בצוות מספרים שהוא היה החבר הכי טוב שלהם.

נפילתו

במלחמת חרבות ברזל ליאור והצוות שלו היו מהכוחות הראשונים שנכנסו לרצועת עזה. ב-27.10.2023 נכנסו ללחימה מצפון הרצועה, באזור ג׳באליה. מפקדיו של ליאור אומרים שלאורך כל ימי הלחימה הצוות תפקד במקצועיות ושמר על מורל גבוה. במהלך הלילה של ה-31 באוקטובר 2023, הכוח ביצע פעילות מבצעית ובבוקר החל בהכנות לעמדת מגנן. אותן שעות נורו מספר טילי RPG לעבר הנמ"ר. מערכת "מעיל רוח" פעלה בהצלחה ומנעה פגיעות, אך בהמשך מחבל יצא מפיר מנהרה, נכנס למבנה סמוך וירה לעבר הנמ"ר טיל נוסף מטווח קצר מאוד. הטיל חדר לנמ"ר ופגע בתחמושת ובטיל מסוג מטאדור שהיו בתוכו. הפגיעה גרמה לפיצוץ עז ולאסון כבד. ליאור ועשרה מחבריו לצוות ששהו בנמ״ר נהרגו. יהי זכרם ברוך.

קווי דמותו

שמחת חיים ואופטימיות

ליאור היה אדם שמח וחייכן מאז ומתמיד. הוריו מספרים שכאשר נודע לו שהשתבץ לגבעתי, החיוך לא מש מפניו. היה לו חוש הומור טבעי והוא אהב להצחיק את הסובבים אותו והשרה תחושת ביטחון ורוגע בכל מקום שאליו הגיע. גם ברגעים מאתגרים הוא ידע לראות את הצד החיובי ולשמור על אופטימיות.

חבר שתמיד אפשר לסמוך עליו

אף שליאור היה מעט מופנם, הוא היה חברותי מאוד ויצר חיבורים טובים עם אנשים. חבריו מספרים שהם ראו בו את חברם הטוב ביותר ושתמיד היה נכון לעזור לכל מי שנזקק לו.

שאיפה מתמדת למצוינות

ליאור היה תלמיד מצטיין בלימודים ובצבא. בבית הספר כמעט שלא איחר לשיעורים או נעדר מהם. "אם כולם היו כמו ליאור", אמר עליו מנהל בית ספרו, "לא הייתה לי עבודה בתור מנהל".

צנוע

אף שליאור הצטיין בלימודיו והישגיו היו גבוהים, הוא נשאר צנוע ולא התרברב בכך. כשהיה מקבל ציון גבוה במבחן, הוא לא ערך השוואות עם אחרים, אלא הניח את המבחן בשקט בתיק והמשיך הלאה.

איך ליאור רצה שיזכרו אותו

מכתב שליאור כתב בסדנת ניהול זמן בכיתה יב: ״הערכים שאני מונחה על ידם בחיים הם לא לעשות מעשים רעים לאדם שלא עשה רע, כל עוד זה לא פוגע בי.
לעזור לאחרים שמגיעה להם העזרה, לקחת הכל בקלות, כי הכל עובר בסוף וצריך להסתכל הלאה, לא לוותר, גם אם קשה על משהו שאני רוצה לעשות.
הייתי רוצה שחבריי יתפסו אותי כאדם מצחיק וחברותי, שכיף להיות בחברתו.
אדם שיכול להקשיב כשצריך ולצחוק כשצריך. שיזכרו אותי כאדם חיובי שתמיד מחייך. הייתי רוצה שהתלמידים יזכרו אותי כאדם שניתן לפנות אליו לעזרה.
אין דבר ספציפי שאני רוצה לעשות, אך בעוד 20 שנה אני רואה את עצמי עם פרנסה טובה ומשפחה שמחה, ואני שואף לזה שתמיד לא יחסר כלום, וכל יום יהיה כיף ושמחה בחיי."

המורשת של ליאור

"שום דבר שאתם לובשים לא חשוב יותר מהחיוך שלכם."