סמ״ר
ים פריד ז״ל
השיר של ים
רק בגלל הרוח - שלומי שבת
שורשים וערכים
ים פריד נולד בפתח תקווה וגדל במושב סלעית, בנם הבכור של קרן ואיציק ואח גדול ליהלי ודין. כילד היה ספורטאי מצטיין ששיחק כדורגל, אך בכיתה י' בחר להתמקד בהכנה לצבא והצטרף לתנועת חמש אצבעות, שם היה קפטן ומנהיג שדוחף את חבריו למצוינות ומחפש תמיד כיצד איך להשתפר. את שנת המכינה עשה בשלוחת מעיין ברוך של מכינת גליל עליון, תקופה שתיאר כמשמעותית ביותר בה למד "לנצח את המכינה", למקסם כל רגע ולכבד כל אדם ללא קשר לרקע שלו. ים היה ילד שחובב טבע וטיולים מושבע, שאהב במיוחד מקורות מים ופק״ל עם חברים. הוא ניהל מערכת יחסים קרובה וחברית עם הוריו, איתם נהג לבלות בהופעות ובמסעדות, ותואר על ידם כילד יפה תואר וערכי שנהנה מהדברים הפשוטים בחיים.
שירות צבאי
עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ולפני גיוסו, ים לא נח והתנדב בסיוע לחקלאים בעוטף עזה ובהקמת חמ"ל ציוד לחיילים בביתו. בדצמבר 2023 התגייס לשייטת 13, שם שירת שמונה חודשים.לאחר מכן ים עבר לסיירת גולני. ים השתלב בצוות בענווה , ערבות הדדית ויצר המון קשרים חברתיים. ולמרות שהיה חזק נורא הוא תמיד בחר ללכת בסוף הטור כדי לעודד ולדחוף את חבריו המתקשים. עבור חבריו הוא היה סמל לרעות ולמחויבות חסרת פשרות, אדם שפועל בשקט ומוביל אחרים מתוך דוגמה אישית ותמיד עם חיוך על הפנים.
נפילה
ים נפל בקרב ברפיח ב-8 במאי 2024, יומיים לפני יום הולדתו ה-21, ים נהרג מפיצוץ מטען בשכונת ג'ננה. רגעים ספורים לפני נפילתו הפגין גבורה כאשר הציל את חייו של חבר שנפצע באמצעות הנחת חסם עורקים תחת אש. ים כתב בפנקסו האישי לפני נפילתו: "חברות – הייתי חבר של כולם, ערכיות – הייתי בן אדם, בלי ויתור עד הרגע האחרון". המסר המרכזי שנותר לנו מים הוא הבחירה בשמחה ובחיוביות בתוך הקושי, כפי שנהג לומר: "החיים הם לא לחכות שהסערה תחלוף, אלא ללמוד לרקוד בגשם". צוואתו הבלתי כתובה היא להמשיך לחיות, ליצור ולחייך, כפי שסיכם במילותיו: "אל תבכה כי זה נגמר, חייך כי זה קרה".
אופיו והנצחתו
אופיו של ים התאפיין במיקסום כל רגע ובחוסר חומריות יוצא דופן; הוא העדיף פק"ל קפה בטבע ואת השניצל והאורז של אמו על פני בילויים ראוותניים. הוא ידע לחבר בין עולמות, החל מקשר הדוק עם בחור מישיבת חברון ועד לעזרה בבגרות במתמטיקה לילד שחנך, הכל מתוך סבלנות וראיית האחר. חיוכו הכובש, לא היה רק ביטוי חיצוני אלא שיקוף של נפש רחבה שהאמינה שחוויות צוברים מעבר לקושי. משפחתו וחבריו ממשיכים להנציח אותו דרך מרוצים, אימונים ושיעורי ערכים, תוך שהם מאמצים את דרכו – לחיות את החיים עד תומם, עם עיניים נוצצות ושמחה בלב.
קווי דמותו
אופטימיות וחיוביות חסרת פשרות
ים האמין בבחירה בשמחה גם בתוך הקושי, כפי שביטא במוטו המזוהה איתו ביותר: "החיים הם לא לחכות שהסערה תחלוף, אלא ללמוד לרקוד בגשם". הוא היה ידוע בחיוכו התמידי שהרים את המורל לסובבים אותו, גם ברגעים הקשים ביותר באימונים ובצבא
רעות ומנהיגות שקטה
ים העיד על עצמו בפנקסו: "חברות – הייתי חבר של כולם". למרות שהיה הלוחם המהיר והחזק ביותר, הוא בחר תמיד לרוץ בסוף הטור כדי לעודד ולדחוף את חבריו שהתקשו
רוח של נתינה והתנדבות
לפני שהתגייס, עם פרוץ המלחמה, ים הקים חמ"ל ציוד בביתו והתנדב בסיוע לחקלאים בעוטף עזה. הוא לא היה ילד חומרי ונהנה מהדברים הפשוטים: פעם אף הציע את האייפון שלו לחבר לצוות שהיה זקוק לו יותר
רגעים
