הדר גדל בגבעת שפירא, בכור לשירה ועלמה, בבית שבו עשייה וצניעות היו ערכי יסוד. את דרכו בנה בעבודה סיזיפית – מהדרכה בבני המושבים ועד למנהיגות ב'חמש אצבעות'. במכינת גליל עליון בלטה המשמעת העצמית הבלתי מתפשרת שלו; כדי להבטיח לעצמו 8 שעות שינה איכותיות שיאפשרו לו לתפקד בשיא, הוא היה הולך לישון במחסן המכינה המבודד, מתעלם מהרעש וההמולה מסביב. אהבתו לכדורגל הייתה טוטאלית – מאהדת מכבי נתניה ועד לרישום הקבוע למשחקי שישי ב-9:00 בכפר ידידיה. גם בקיץ, כשהליגות הגדולות נחו, הוא היה צופה בליגה היפנית רק כדי לא להפסיק את הקצב ולהישאר מחובר למשחק.
כקצין ולוחם בסיירת מטכ"ל, הדר לא היה רק לוחם מעולה, אלא ה'דבק' שהחזיק את הצוות יחד. גדולתו התבטאה במעשים הקטנים והשקטים: הוא היה קם רבע שעה לפני כולם כדי להביא את הרכב, שוטף כלים בשקט בדירת הצוות, ודואג להקפיץ תומכי לחימה לשער הבסיס כדי שלא יצטרכו ללכת ברגל תחת השמש היוקדת. הדר הודה בכנות שאינו נווט טבעי, אך במקום לוותר, הוא בחר בדרך הקשה – הוא רץ פי שניים, הזיע פי מאה ולמד כל שביל וכל אבן עד שכבש את היעד והפך לאחד המובילים. על פועלו המקצועי והערכי קיבל את אות ראש אמ"ן, אותו קיבל בצניעות מוחלטת, כמעט מבלי לספר לאיש.
בשבת השחורה של ה-7 באוקטובר, הדר וצוותו היו מהכוחות הראשונים שחדרו לקיבוץ כפר עזה תחת אש כבדה. בקרב פנים-אל-פנים גורלי ליד בית הרבש"צ, הדר הפגין ביטחון מוחלט בכוחותיו ובמשימה. הוא נפל כגיבור, כשהוא מוביל את הכוח ומסתער קדימה לעבר המחבלים, בדיוק כפי שחי את כל חייו – בראש המחנה, בנחישות וללא מורא.

הדר לא האמין ב'אני לא טוב בזה'. הוא השקיע מאמץ אדיר לשפר כל חולשה, מגמישות ועד ניווטים, והוכיח שמשמעת עצמית מנצחת הכל.

הוא פעל בשקט מוחלט, ללא צורך בהכרה. עשה תמיד את ה'קאדרים' שאף אחד לא רצה, ותמיד דאג שלכולם מסביבו יהיה נוח וטוב.

היכולת להקליל רגעים קשים ולהפוך אותם לחוויה. האופטימיות שלו הייתה כוח מניע שאפשר לו לחלום רחוק ולכבוש פסגות בחיוך.

הדר ניחן ברגישות יוצאת דופן לסובבים אותו. הוא היה האיש ששם לב לכל פרט קטן – תמיד דואג לתמר בת זוגו, למשפחתו ולאחותו הקטנה עלמה. השאלות 'את בסדר?', 'קר לך?', 'צריכה עזרה?' היו חלק בלתי נפרד מהשיח שלו.

עבור הדר, כל דבר בחיים היה הזדמנות לתחרות בריאה – ממשחק שש-בש סוער ועד לשאלה למי יש את הדירה הכי מטופחת. התחרותיות שלו הייתה מלאה בהומור, חיוך וקלילות, ומעולם לא לוותה ביהירות.