"שיר מאסף" - התקווה 6
״שיר מאסף״ נכתב על ידי ירון שטיינר לזכרו של סרן אסף מסטר. השיר הינו אוסף של קטעים, סיפורים וחוויות שנאספו מכל מעגליו של אסף.
סרן
אסף מסטר ז״ל
נפל בקרב ביום ב' בכסלו תשפ"ד (15.11.2003). בן עשרים ושתיים בנופלו.
"אין תחושה יותר קשה מלסיים אקט ולהרגיש שלא נתתי את הכל. תמיד לתת את הכל"
השיר של אסף
פרפרים - אורי בנאי
שורשים וערכים
אסף היה אדם של משפחה - עמוק אוהב ונוכח, הוא היה בן שממלא את הבית באהבה ואור, כזה שמכבד ומעריך. הוא ידע להביע אהבה לא רק במילים אלא גם במעשים קטנים, בחיבוקים, בהקשבה ובזה שתמיד היה שם כדמות מחברת. אסף היה ילד מאוד סקרן. היה שחקן בנבחרת הטניס,דמות מובילה בקבוצה והתחרה בתחרויות של איגוד הטניס. בהמשך, אסף התאמן בקבוצת עמק חפר של חמש אצבעות - שהייתה משמעותית עבורו להמשך הדרך. בסוף התיכון, החל הקשר עם גילי בת זוגת והם טיפחו זוגיות מיוחדת, מלאת אהבה וארוכת שנים. אסף אהב לטייל ברחבי הארץ, נושא עימו תמיד פק"ל קפה. הוא הכיר כל פינה בעמק חפר וכל מעיין ברמת הגולן, אהב את המדבר ולא החמיץ אף הזדמנות לשכשך במי המעיינות והנחלים. הוא הירבה לבלות בים, לצאת לקמפינג עם משפחתו וחבריו או פשוט לשבת בנקודת תצפית וליהנות מהנוף. בסיום התיכון אסף יצא לשנת שירות בכפר הנוער החקלאי "עיינות״. שנה משמעותית עבורו ביכולת לתת אקסטרה ולמקסם את הפוטנציאל שלו. חברים וחניכים מספרים על כמה שהוא היה דמות משמעותית, בורג מרכזי בקומונה, בחיים ובקבוצה שלהם. בעזרת חוש ההומור והרגישות שלו, הצליח לראות את כולם. השנינות והיצירתיות שאפיינה אותו מילדות נשארה איתו לאורך כל הדרך.
שירות צבאי
ביום 3.12.2020 אסף התגייס לצה"ל ושירת ביחידת יהל"ם של חיל ההנדסה הקרבית. הוא סיים את מסלול ההכשרה בהצלחה רבה ושירת כלוחם בסיירת 'יעל'. לאורך המסלול היה "הדבק" של הצוות, מארגן ומקשר בין חבריו גם מחוץ לבסיס ודואג לחבר בין כולם. לאחר מספר חודשים כלוחם ביחידה, יצא לקורס קצינים. בסיום הקורס שובץ כמפקד מחלקה בפלוגה ב' בגדוד הנדסה 601, חטיבה 401 (עוצבת "עקבות הברזל"). בצבא אסף תמיד חיפש איך לעשות טוב יותר לכולם. הוא שאף להפוך את חייליו למקצועיים יותר, האמין בעבודת צוות, ובמתן דוגמה אישית. לצד המקצועיות הרבה אסף יצר קשרים בין-אישיים משמעותיים עם כל חיילי הפלוגה ודאג לרווחתם הנפשית. הוא היה עושה שיחות אישיות, היה בודק את הצרכים שלהם ומנסה לספק מענים ופתרונות יצירתיים לכל קושי. הוא הרבה לעשות ביקורי בית אצל חייליו, הרבה מעבר לנדרש, ודאג במיוחד לחיילים בודדים. לדוגמא, בליל הסדר, הזמין חייל לביתו. אסף לא היה איש של מילים גדולות, אלא של מעשים. במהלך הלחימה באוניברסיטה בעזה נתקלו אסף וחייליו בכספת. הם ניסו לפרוץ אותה בעזרת מסגרת חבלה אך משלא הצליחו, ביקש אסף פטיש ולום ובמשך ארבע וחצי שעות עבד על הכספת. למרות שמפקדיו אמרו לו לוותר - הוא היה נחוש להצליח ולפתוח אותה. כשפתח את הכספת נגלו בתוכה מחשבים ומסמכים של החמאס שהועברו תוך מספר שעות לקבינט הביטחוני והיו משמעותיים מאד בהבנה של המידע שיש לחמאס על כוחותינו והשפיעו על הלחימה באותו זמן. חייליו של אסף מספרים שהנחישות והמקצועיות שאפיינו אותו באירוע זה היוו השראה עבורם גם לאחר נפילתו.
נפילה
ב-7 באוקטובר אסף עשה את השבת האחרונה שלו בגדוד לפני שיסיים את התפקיד שלו, כמ"מ בגדוד. הם היו ברמת הגולן, הוקפצו לשדרות וקיבלו משימה ערכית חשובה, לסייע למד"א וזק"א, על ציר 232, צומת מפלסים. הוא לא רצה שחייליו יראו בעיניים את הזוועות, אז הוא החליט שהוא ומפקדיו ירדו ראשונים לטפל בקורבנות, ורק לאחר מכן, שחייליו יצטרפו למשימה. הוא ניסה לשמור על נפשם. במהלך השבועות הבאים, אסף וחייליו התאמנו והתארגנו לקראת הכניסה לעזה. ב-27 באוקטובר, עם הכניסה לתמרון, אסף היה מהראשונים שנכנסו לצפון רצועת עזה. במהלך הלחימה אסף לא התפשר על הבטיחות והמקצועיות של חייליו. בשלב מסוים - שמחלקות אחרות התחילו להוריד ווסטים וקסדות - הוא לא התיר זאת לחייליו ואמר להם שמבחינתו שישנאו אותו - העיקר שהם יחזרו בריאים ושלמים להוריהם. ב15.11.2023 במהלך קרב במחנה שאטי נפגע אסף מטיל נ"ט שנורה ע"י מחבל ממארב. הטיל נורה מטווח קצר ולא ניזם אך הפגיעה באסף היתה קטלנית ומותו נקבע לאחר זמן קצר. אסף הציל בגופו את חייליו שהיו בנמר"ה.
קווי דמותו
ה״דבק״ של הקבוצה
אסף ניחן בתכונה מיוחדת כהיותו הדבק בכל מקום אשר היה בו. הוא הצליח גם לשלב ולחבר בין חבורות שונות בחייו. הוא היה הדמות המחברת בין החבורה מהבית, הקומונה, הצוות וחבריו בקורס הקצינים. החיבורים שיצר בין אוהביו ממשיכים גם כיום.
ראיית האחר
אסף ניחן ביכולת לראות את האחר בצורה מיוחדת, הביא גישה אופטימית, ראה איפה הקושי וידע לעשות מה שצריך. כשביטלו מחנה לחניכיו בתנועת הנוער ברגע האחרון בגלל המצב ביטחוני הוא ראה שהילדים היו מאוכזבים, והודיע לכל ההורים שהוא עושה להם מחנה על הדשא של הקיבוץ ליד הבית עם אוהלים, ובלילה עשה להם "אש לילה" ופעילויות נוספות. וזה היה העיקר שלו, לשמח אותם. גם כשהדריך בטניס, כשהיה ילד שהיה לו יותר קשה באימונים וגם מבחינה חברתית - הוא דיבר עם ההורים שלו, וקבע שהוא יבוא להתאמן איתו. הוא היה עושה לו אימונים בנפרד במטרה לחזק אותו ואת הביטחון שלו.
שילוב בין רצינות וצחוק
לאסף הייתה יכולת מדהימה לעשות שילוב בין שטותניקיות וצחוק לרצינות ודבקות במטרה, עמידה בלחץ. הוא הקפיד מאוד על ירידה לפרטים, תוך שמירה על הביטחון ושימוש דוגמה אישית. בתדריך שהעביר לחיילים למשימה הוא חילק משימות בפשטות ואז באמצע היה משחיל איזושהי בדיחה וחוזר חזרה לרצינות, מה שיצר עניין אצל החיילים שלו, אשר הסתכלו עליו בהערצה והלכו אחריו בעיניים עצומות.
מקצוענות
אסף תמיד ירד לפרטים הקטנים והקפיד על עבודה מקצועית, הכוללת ראייה מרחבית וחשיבה יצירתית לפתרון בעיות, אשר רוב האנשים היו מתעלמים מהן. מפקדו של אסף מספר שהוא תמיד מצא את הדרך לעשות דברים בצורה הכי טובה. הסטנדרט אצלו היה הכי גבוה - במשימות שהתבקש לעשות. פעם אחת, כשהתבקשו לסדר את הכלים - אפשר היה לראות איך איך הכלים שלו ושל המחלקה שלו נראים ברמה אחרת לעומת המחלקה האחרת. אסף תמיד עשה מה שקצינים אחרים לא היו חושבים לעשות. הוא שאף לעשות כל פעם יותר טוב, יותר איכותי, ולהעלות את הרמה המקצועית - כי האמין שזו הדרך לשאוף להיות הכי טובים ומקצועיים.
רגעים
המורשת של אסף
"האופטימיות והיכולת לדעת לא לחכות למחר, לא לחכות שהדברים יסתדרו יותר טוב, שיהיה יותר כסף, שיהיה יותר מתאים, יותר נוח, אלא לקום ולעשות. יש את האנשים שמדברים, יש את האנשים שעושים. תקום ותעשה. זו הגדולה שלו."
